"טיפשה" הם קוראים לי, "מכוערת"
כל יום בבית הספר, צועקים במסדרונות, צוחקים, מצביעים.
"מוזרה!"
"פריק!"
"מטומטת!"
לאף אחד לא איכפת שככה צוחקים עליי,
אף אחד לא יתריח את עצמו ויתעסק בילדה אחת.
"מתרומם!"
"מפגרת"
אף אחד לא יעמוד לצידי מול כולם.
"ענקית!"
"גמד!"
כל יום זה ככה. והכל בגלל הילדה הזו,
בגלל הילד הזה,
שהחליט להפוך אותי למטרה,
שרצתה להרגיש שהיא יותר טובה,
הוא הסיט את כולם נגדי,
היא גרמה לכולם לשנוא אותי,
וסיפר דברים,
והפיצה שמועות.
"דובה!"
"אנורקס"
וזה כואב.
מאוד.
אי אפשר להסביר כמה
וצריך לשים לזה סוף
"מזדיין בתחת!"
"זונה"
זה לא היה קשה,
רק תחשוב על גן עדן
בלילה
חבילה של כדורים של אמא
האקדח של אבא
"דוחה!"
"שרמוטה"
בבית שלה
על המיטה שלי
האקדח טעון
כדור, ועוד אחד, ועוד אחד...
עמדתי מולה, האקדח מכוון אליה
זהו, רק עוד קצת, ומגיעים למקום טוב יותר
"הכל בגללך!! הפכת אותי למפלצת!"
אני מרגיש איך אני לאט לאט כבר נעלם
בום
לגן עדן
עכשיו יש רק מילה אחת שיגידו עליי
"מתאבד"
"רוצחת"
די לבריונות. תפסיקו להעליב ולפגוע! רוב ההתאבדויות בקרב בני נוער הם בגלל בריונות והצקות. תפסיקו. תנו לחיות כמו שאני רוצה
כמו שהוא רוצה
תנו לכל אחד להיות מי שהוא באמת
תפסיקה לשפוט ולהעליב
זה לא יגרום לכם להרגיש יותר טוב
או להיות יותר טובים
רק פטתים.
אתם צריכים להעליב אחרים כדי להרגיש יותר טוב עם עצמכם???
תפסיקו.
תנו לגדול בשקט.
;){kind=link}