מכירים את זה שיש מיהו שאתם יכולים לדבר איתו במבטים?
וזהו.
וזה גם מרגיש הכי נכון
ואומר הכי הרבה
בלי לומר מילה.
אני וחבר שלי רבנו לפניי יומיים
אבל ממש ריב.
משני הצדדים.
כשאף אחד לא התנצל.
פשוט כעסנו.
וזה לא משנה על מה היה הריב אז אל תשאלו.
פשוט רבנו
ובפעם הראשונה הרגשתי שאני מאבדת אותו
וממש פחדתי.
הלכתי לישון בוכה
וכשהתעוררתי פשוט היתי שקטה.
וכל מי שמכיר אותי יודע שאני חופרת
אז שקטה זה לא משהו שקורה הרבה.
וישבתי על הספסלים של מגרש הבייסבול בבצפר
בבוקר
לפני שהיה צלצול
ופשוט בהיתי בכלום
וחשבתי
ובאותו הזמן לא חשבתי
וניסיתי לא לבכות
וחשבתי על מליון דרכים להמנע מלפגוש אותו היום
רק לקחת הפסקה של יום
ואז חשבתי על מיליון דרכים אחרות שכן לפגוש אותו
כדי שנדבר
כי אני יודעת שאני צריכה לפתור את זה מהר אחרת זה יהרוג אותי.
ואז הרגשתי שמישהו מאחורי.
תמיד יש את ההרגשה הזו
שמשהו מסתכל עליך
שמשהו מאחוריך..
הוא היה שם
הוא טיפס על הספסלים והתישב לידי
והייתה לנו יחה במבטים
וראיתי שהוא מצטער
והוא ראה שאני מצטערת
ופשוט הסתכלנו אחד על השני
וזהו.
ואז סלחתי לו.
והחזקנו ידיים.
והוא ליווה אותי לכיתה,
וממש כשבאתי ללכת הוא נישק אותי.
וגם אם הרגשתי קצת כועסת עדיין
או לא ממש בטוחה,
זה נעלם
והייתי שמחה שוב.
והיינו אנחנו
שאוהבים
וזהו.
;){kind=link}