עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

חברים
DownShanti ManMissxoxoLonely guygamer girlלואיס
חולמתEmo LifeHere To Loveנערת הגורלGhost DogTigerLily
see from the heart

HP
Peter Pan
Stardust
Inkheart
Easy
We Were Liars
Project Rosie





אולי זה יתפתח

05/11/2014 04:53
Kedish
סיפור

לעבור לארץ חדשה זה תמיד סיפור די מסריח ומסובך. אפילו שזו הפעם השביעית שאני עובר דירה, זה עדיין מסריח ומסובך. כל השלב של האריזה ממש לא בשבילי, לקחת את כל הדברים הכי אישיים ואהובים עליי ולשים אותם בקרטונים ענקיים ולשלוח אותם אם איזה שני גברים שריריים במשאית שתיקח אותם לספינה ענקית עם עוד מיליון קרטונים אחרים עם חיים אחרים של אנשים אחרים ולקוות שהספינה לא תתבע. ובכלל, איך אני יכול להחליט איזה שני ספרים אני ארצה לקרוא במשך החודשים הקרובים ומי אמר ששני ספרים זה מספיק לחודשים האלו? אבא שלי אמר.

כשעברנו בפעם הרביעית מבסיס אחד נידח בדרום לבסיס נידח עוד יותר אבא החליט שנסע לטיול באיטליה בזמן שמארגנים לנו את הדירה (הכי קטנה) בשיכון משפחות. הוא אמר שבגלל שהוא לא רוצה ללכת עם יותר ממזוודה לכל אחד מאיתנו אני צריך לבחור רק שני ספרים לחודש ושזה אמור להספיק כי נעשה סקי רוב הזמן. זה לא היה מספיק, את הספר הראשון גמרתי בטיסה לאיטליה ואת השני בנסיעה משדה התעופה למלון. אבל לאבא זה היה נוח, ובגלל "שמעבר מבית לבית ומבסיס לבסיס לא מסובך יותר מחופשה לאיטליה" כמו שאבא טען, אני הורשתי לסחוב איתי רק שני ספרים.

אבל הפעם אנחנו לא עוברים רק לעוד איזה בסיס נידח, אנחנו עוברים לארצות הברית. יונייטד פאקינג סטייט כמו שהאמריקאים אומרים. שם אוכלים ברייקפסט ובראנץ' ולא ארוחות בוקר. שם שותים פראפוצ'ינו בסטארבקס ולא נס קפה בסלון. שם אני אהיה פנגווין באמצע הג'ונגל, או במילים אחרות- השונה.

הבטחתי לעצמי שלא אשנה כמה דברים:

  1. תאריך הגיוס שלי לא משתנה. גם אם התפקיד של אבא יהיה ארוך יותר משנה, אני חוזר ומתגייס

  2. אני לא מתעסק בסמים. לא מעניין או מושך אותי כל החשיש וסמי המסיבות שכולם עושים באמריקה.


***


אני שונא שדות תעופה. הם צפופים ורועשים ומלאים בחנויות מיותרות, סתם מסחטות כסף. אני יושב באיזה בית קפה קטן עם האוזניות באוזניים כשהמוזיקה מפוצצת את האוזניים שלי, את הספר הפתוח שבידי כבר הפסקתי לקרוא ורק בהיתי בדפים. יש שתי כוסות קפה על השולחן אחת ריקה והשניה חצי מלאה אבל הקפה כבר קר אז ויתרתי עליו. אני פה כבר חמש שעות רק מחכה באיזור של הדיוטי פרי, הטיסה הייתה אמורה להיות לפניי כמה שעות אבל נדחתה בגלל חוסר מקום במטוס, לאומת כל שאר הנוסעים המבוגרים יותר שבמטוס אותי לא משדרגים למחלקה ראשונה או למחלקת עסקים, רק לתיירים פלוס.

הטיסה בעוד שעה. אבא ישן בכיסא לצידי כשראשו נח על כתפו. אני סוגר את הספר, מוותר עליו כבר לגמרי, מוציא כמה שקלים אחרונים שנשארו לי וקונה שוקולד פרה במילוי תות. אולי לא בא לי לעבור לארצות הברית כי אין שם שוקולד במילוי תות. או אולי כי סתם נמאס לי. נשארו לי כמה מטבעות ישראליים מהעודף של השוקולד ושטר של עשרים. דולרים יש לי מספיק.

כשסבתא שמעה שאבא ואני עוברים שוב היא לא הגיבה, אבל כשאמרנו לה שאנחנו עוברים לאמריקה היא הסתכלה עלינו במבט של שמחה ודאגה מעורבבים. סבא לעומתה אפילו לא הסיט את מבטו מהטלויזיה, וחלק בתוכי קיווה שגם סבתא תגיב כך.

חודש לפניי הטיסה גילו אצל סבתא גידול במוח ומאז היא לא עזבה את בית החולים ואני ישבתי לצידה, אבוד במחשבה שכשאעזוב כנראה שלא אראה אותה שוב.


המקום שלי במטוס לא נוראי, אני במעבר ולידי יושבת אישה דתיה שחייכה אלי כשהתישבתי במקומי. המזודה שלי כבר עמוק בבטן המטוס ויש לי רק את תיק הגב שלי. הנחתי אותו ליד רגלי, הכנסתי את האוזניות לאוזניי והפעלתי את המוזיקה. אחת הדיילות ביקשה ממני לכבות את הטלפון לפני ההמראה אבל לא כיביתי רק עשיתי בכאילו. בכל מקרה מותר להשתמש בו אחרי ההמראה, אני אפעיל שוב את המוזיקה כשהיא תלך להגיש שתייה לנוסעים. סרטון הבטיחות מופעל בטלויזיה הקטנה שבגב המושב שלפני, אך אני לא מסתכל. כבר ראיתי אותו עשרות פעמים. אחרי ההמראה אני מפעיל שוב את המוזיקה ומנסה להרדם.


אנונימית
אנונימית
05/11/2014 11:13
ואוו כתיבה מהממת וממכרת.
תסתכל על הצד החיובי יש לך הזדמנות מדהימה לראות עולם
ולהכיר אנשים חדשים. תנצל את הזמן לפני הגיוס. בהצלחה
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש

Get a tattoo
Attend my parents' funeral
Travel alone
Write a book
Learn to play an instrument
Make a difference

Do I Want To Know-Arctic Moneys
Heroes-Manz Zelmerlow
Under The Bridge-Red Hot Chilli Peppers
Are You Mine-Arctic Moneys
Take Me To Church-Hozier